הדרכת מטופל לקראת ניתוח ריאה

מידע אודות על כירורגית בית חזה
מידע אודות על כירורגית בית חזה

הדרכת מטופל לקראת ניתוח ריאה

כללי:

הריאות הינן האיבר העיקרי במערכת הנשימה. בזמן שאיפה עובר דרך הריאות חמצן לתאי הדם ומשם לתאי הגוף השונים, בעוד בזמן נשיפה נפלט דרכן דו תחמוצת הפחמן לסביבה.

הריאה ימנית מעט גדולה יותר מהשמאלית ומחולקת לשלוש אונות. הריאה השמאלית מחולקת לשתי אונות בלבד. כל אונה מחולקת שוב למספר סגמנטים.

כל ריאה עטופה בקרום הנקרא פלאורה. הפלאורה הפנימית הצמודה לריאה נקראת הפלאורה הויצרלית. קיימת גם פלאורה חיצונית הצמודה לפנים בית החזה, הפלאורה הפריאטלית. המרווח בין שתי הקרומים, החיצוני והפנימי נקרא חלל פלאורלי. במצב תקין חלל זה כמעט ואינו קיים ומכיל כמות מזערית של נוזל סיכוך בלבד.

בין שתי הריאות נמצא מרווח הנקרא מיצר (מדיאסטינום). במיצר נמצאים איברים חיוניים מרובים כדוגמת הלב, כלי הדם הגדולים, קנה הנשימה, הסמפונות הראשיים, בלוטת התימוס ובלוטות לימפה.

ניתוח ריאה:

ניתוח ריאה הינו ניתוח במהלכו ניכרת חלק מהריאה ולעיתים פחות נפוצות כל הריאה. הניתוח מתבצע בגישה סגורה (טורקוסקופיה) או פתוחה (טורקוטומיה).

כריתת ריאה חלקית או שלמה, אנטומית ולא אנטומית – כל ריאה מחולקת מבחינה אנטומית לאונות (שתים משמאל ושלוש מימין) וכל אונה מחולקת למספר סגמנטים. לכל אונה וסגמנט אספקת דם (עורקים) וניקוז דם (ורידים) מוגדרים. כמו כן לכל אונה וסגמנט מוליכים דרכי אויר (ברונכוסים) מוגדרים. בין האונות השונות מפרידים סדקים המהווים את הגבולות של כל אונה. קווי הגבול של הסגמנטים לרוב פחות ברורים לעיין אך ניתנים להגדרה. בכריתה אנטומית מנותקים כלי הדם ודרכי האוויר המספקים את המקטע הריאתי (סגמנט/אונה/ריאה) המיועד לכריתה ולאחר מכן נכרת המקטע על פי גבולותיו המוגדרים. בכריתה לא אנטומית האזור המנותק מהריאה לא עובר ניתוק מקדים של כלי הדם ודרכי האוויר המספקים אותו וגבולות הכריתה יכולים לחצות אונות או סגמנטים.

הגישה הניתוחית – ישנן שתי גישות בכדי למעבר של דופן בית החזה לצורך חשיפת הריאה וביצוע הניתוח. גישה פתוחה, טורקוטומיה. בגישה זו מבוצע חתך ניתוחי ארוך בדופן בית החזה בצד המנותח. המרווח הצר בין הצלעות מורחב על ידי מרחיב צלעות ייעודי. הניתוח מתבצע דרך החתך הנ"ל.

גישה סגורה, טורקוסקופיה או (VATS  – VIDEO ASSISTED THORACOSCOPIC SURGERY ). בגישה זו לא מבוצע חתך ארוך בדופן החזה אלא מספר חתכים קטנים בודדים בדופן במספר נקודות. דרך החתכים הללו מוכנסת מצלמת וידאו ייעודית ומכשירי עבודה ארוכים איתם נעשה הניתוח.

כיום ניתן לבצע את מרבית ניתוחי החזה בגישה סגורה אשר מקלה לרוב על מהלך ההחלמה מהניתוח ומקצרת את משך האשפוז.

הכנה לניתוח :

עם הגעתך לבית החולים ההנחיות להכנה לניתוח יועברו לך על ידי הצוות המטפל

נטילת תרופות טרם הניתוח תעשה בהנחיית הרופא המטפל, אין לקחת תרופות על דעת עצמך (גם לא תרופות קבועות).

מקובל צום של לפחות 6 שעות ולעיתים מעט יותר טרם ניתוח בית חזה.

הסרת שיער באזור הניתוח ובית השחי על הנחיית הצוות המטפל.

הורדת איפור ולק טרם הניתוח.

רחצה במהלך האשפוז טרם הניתוח על פי הנחיית הצוות המטפל.

טרם ההעברה לחדר ניתוח תינתן לרוב תרופה מרגיעה.

טרם ההעברה לחדר ניתוח תתבקש/י ללבוש חלוק בלבד.

טרם ההעברה לחדר ניתוח תתבקש/י להוריד תכשיטים וטבעות, שינים תותבות, משקפים ולהעביר למלווה או לצוות המטפל.

ההעברה לחדר ניתוח תתבצע על אלונקה על ידי איש צוות, בני משפחה ומלווים יוכלו להתלוות עד ההגעה לחדר הניתוח.

אחר הניתוח :

בסיום הניתוח תועבר/י ליחידת התאוששות הנמצאת בסמוך לחדר הניתוח.

ההתעוררות מהניתוח עלולה להיות מלווה בתחושות לא נעימות כגון חולשה, צמא, בחילה, קור, וכאב. תחושות אלו אופייניות לשלבים אחר ניתוח והצוות המטפל יעזור לך להתמודד עימן.

תקבל/י טיפול נוגד כאב.

תקבל/י העשרת חמצן.

במהלך השהות בהתאוששות יעקוב צוות היחידה אחר מדדים שונים בכדי לוודא כי מצבך יציב.

על מנת לנטר את מצבך הרפואי יחוברו אליך צינורות שונים :

עירוי – צינור דק המחובר לרוב ליד בכדי לספק נוזלים ותרופות.

נקז חזה – צינור המוחדר בסיום הניתוח ומנקז הפרשות של אויר ונוזלים מחלל בית החזה. הנקז מחובר למיכל עם נוזלים ולעיתים גם למערכת לחץ שלילי (ואקום) היכולה להשמיע רעש קבוע של ביעבוע.

צנטר שתן (קטטר) – לעיתים יוחדר בניתוח צנטר שתן למעקב אחר כמות השתן.

זונדה – לעיתים יוחדר הניתוח צינור דק לקיבה בכדי לנקז הפרשות מאזור זה בזמן הניתוח ולאחריו.

משקפי/מסכת חמצן – לרוב לאחר ניתוח בית חזה ניתן למנותח/ת תוספת חמצן לאחר הניתוח.

לאחר שיוחלט כי מצבך משביע רצון תועבר למחלקת האשפוז או לחילופין ליחידת טיפול נמרץ על פי החלטת הרופאים.

לאחר הניתוח במחלקה :

ההחלמה מניתוח בית חזה/ריאה מלווה לעיתים בתחושות של כאב, שיעול, קוצר נשימה, חולשה, חוסר תאבון, עצירות ובחילות.

במהלך האשפוז הבתר ניתוחי ינחה אותך הצוות המטפל איך להתמודד עם תחושת אלו.

הצוות הרפואי יתאים את הטיפול נוגד הכאב בכדי להגיע לאיזון טוב ושליטה בכאב.

הורדה מוקדמת ככל האפשר מהמיטה לישיבה בכורסא ובהמשך לעמידה והליכה.

טיפול פיזיותרפי נשימתית ותנועתי החיוני להחלמה תקינה מניתוח ריאה.

התאמת טיפול תרופתי לחולי סוכרת ולח"ד.

תוספת טיפול למניעת עצירות והקלה ביציאות.

כלל הטיפול התרופתי והטיפול התומך מביאים להצלחה של תוצאות הניתוח ומניעה של סיבוכים שונים כגון דלקות ריאה, התפתחות קרישי דם, וכדומה.

טרם השיחרור :

תקבל מכתב רפואי המסכם את מהלך האשפוז, הנחיות להמשך טיפול ומעקב.

תקבל מרשם תרופות המתאימות למצבך.

תעבור הדרכה על ידי הצוות המטפל בא תוכל לשאול ולברר נושאים שונים שמטרידים אותך לפני החזרה הביתה.

לאחר השיחרור :

הקפד על המשך תרגול של תרגילי הפיזיותרפיה שלמדת באשפוז.

הקפד לא לשהות זמן רב במיטה, יש חשיבות רבה לישיבה והליכה לאחר הניתוח.

בכל מקרה של עליית חום מעל 38.3 או הפרשה משמעותית מפצע הניתוח אנא פנה לרופא מטפל, מיון או צור קשר עם המנתח/מחלקה.

צפוי כי לאחר ניתוח בית חזה עדין תחוש/י בפרצי כאב. יש להקפיד על נטילת טיפול נוגד כאב בהתאם להנחיות בשיחרור. במידה והטיפול התרופתי שקיבלת אינו מספק אנא צור קשר עם המנתח/מחלקה לשיפור של איזון הכאב.

שמירה על ניקיון ומניעת זיהום של חתכי הניתוח חשובה. יש להקפיד על רחצה במים וסבון לפחות פעם ביום של אזור הניתוח. נוכחות של מעט נפיחות ואודם בעיקר באזור פצע הנקז הן לרוב תופעות רגילות למצב אחר ניתוח בית חזה. במידה וקיים ספק לגבי זיהום בפצע הניתוח אנא פנה לרופא מטפל או צור קשר עם המנתח/מחלקה.

תחושה של עקצוץ מקומי, דקירה, נמנום או שרפה באזור הניתוח או בסמוך לו אופיינית לניתוח בית חזה והיא לרוב דועכת ככל שמועד הניתוח מתרחק.

הקפד על יציאות תקינות וסדירות.

מומלצת חזרה הדרגתית לפעילות גופנית מלאה כולל ספורט.

בכל בעיה שאלה או ספק הצוות המטפל עומד לרשותך

 

 

שתף
מערכת אתר החברה הישראלית לכירורגית חזה
  • שם מלא: מערכת אתר החברה הישראלית לכירורגית חזה
  • אימייל: info@ists.co.il
  • אודות:

    The Israeli Society of Thoracic Surgery – החברה הינה הגוף המקצועי המוכר על ידי ההסתדרות הרפואית המרכז את מנתחי בית החזה בישראל.